#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אברי שעיר המשתלח מותרים בהנאה.	"מחלוקת רב ושמואל. חד אמר מותרין וחד אמר אסורין.<br>ורבא פוסק כמ""ד מותרין."	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הטעם של האומר אברי שעיר המשתלח מותרים בהנאה.<br>ומה הטעם של האומר אברי שעיר המשתלח אסורים בהנאה.	המתיר לומד ממה שנאמר 'ושילח את השעיר במדבר [שיהא הפקר כמדבר].<br>האוסר לומד ממה שנאמר 'גזירה' [לשון חומר ואיסור].	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר אברי שעיר המשתלח אסורים בהנאה, מה הוא לומד מ'במדבר'.	לכדתניא 'המדברה' 'המדברה' 'במדבר' [שלש מקראות בענין], לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר אברי שעיר המשתלח מותרים בהנאה, מה הוא לומד מ'גזירה'. 3	"אין 'גזירה' אלא חתוכה [צוק חתוך בזקיפה ולא משופע כל כך].<br>דבר אחר, אין 'גזירה' אלא דבר המתגזר ויורד [השעיר מתגזר בה אברים אברים].&nbsp;<br>דבר אחר, 'גזירה', שמא תאמר מעשה תהו הוא [מה כפרה יש בשילוח זה, ומה יש ביד צוק זה להועיל], ת""ל אני ה' (את חוקותי תשמרו... אני ה'. מהרש""א), אני ה' גזרתיו ואין לך רשות להרהר בהן."	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פסק רבא בענין אברי שעיר המשתלח, ומדוע.	מסתברא כמאן דאמר מותרין, לא אמרה תורה שלח לתקלה [שימצאם אדם ויהנה מהם, שלא ידע שהיו מן השעיר].	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש 'עזאזל'. 3	בברייתא אחת כתוב עז וקשה. <br>בברייתא אחת כתוב קשה שבהרים, וכן הוא אומר 'ואת אלי הארץ לקח'.<br>תנא דבי ר' ישמעאל 'עזאזל' שמכפר על מעשה עוזא ועזאל [מלאכי חבלה שירדו לארץ בימי נעמה אחות תובל קין, ועליהם נאמר 'ויראו בני האלוהים את בנות האדם'. כלומר על העריות מכפר].	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'את משפטי תעשו' מה בא ללמד.	דברים שאלמלא נכתבו דין הוא שיכתבו, ואלו הן עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'את חוקותי תשמרו אני ה'' מה בא ללמד.	"דברים שהשטן משיב עליהן,&nbsp;ואלו הן אכילת חזיר, ולבישת שעטנז, וחליצת יבמה, וטהרת מצורע, ושעיר המשתלח.<br>ושמא תאמר מעשה תוהו הם, ת""ל 'אני ה'', אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן."	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'את חוקותי תשמרו', דברים שהשטן משיב עליהן. מה הוא אומר.	יצר הרע משיב עליהן תשובה, להטעות את ישראל ולומר שהתורה אינה אמת, כי מה תועלת בכל אלו.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האנשים שמלוים את המשלח מטמאים בגדים.	"ת""ר המשלח מטמא בגדים, ואין השולח את המשלח מטמא בגדים."	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממתי המשלח את השעיר מטמא בגדים. 3	לר' יהודה משיצא חוץ לחומת ירושלים.<br>לר' יוסי כשיגיע לצוק.<br>לר' שמעון לאחר הזריקה.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעמו של ר' יהודה שמטמא בגדים לאחר שיוצא חוץ לחומת ירושלים.	אינו מטמא מיד שיוצא מהעזרה, כי ממה שכתוב 'המשלח' משמע ששילחו כבר לצד המדבר. ואינו מטמא רק כשמגיע לצוק כי ממה שכתוב 'והמשלח' משמע מיד שהתחיל בשילוחו. ומכאן שמטמא כשיוצא חוץ לחומת ירושלים.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומד ר' יוסי שמטמא רק כשמגיע לצוק.	שנאמר 'עזאזל וכיבס'.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין לומד ר' שמעון שמטמא רק לאחר זריקת השעיר.&nbsp;	שנאמר 'והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו', וקסבר דחיפתו וזריקתו היא שילוחו.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה המרחק בין ירושלים לצוק לפי המשנה. בריס, במיל.	תשעים ריס שהם שנים עשר מיל. שבע וחצי ריס לכל מיל.	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חשבון עשר סוכות לשנים עשר מיל.	כל מסע ומסע מיל חוץ מאחרון שיש בו ב' מילין,&nbsp;ומלויהו מיל ועומד מרחוק ורואה את מעשיו.	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה הוא קנה.	שש אמות (שש ושליש)	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ממתי המשלח את השעיר מטמא בגדים לפי המשנה.	"לת""ק משיצא חוץ לחומת ירושלים.<br>לר' שמעון משעת דחייתו לצוק."	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע חוזר המשלח ויושב בסוכה האחרונה, הרי היוצא חוץ לתחום אפילו ברשות אין לו אלא אלפים אמה ממקום שיצא לשם, והסוכה האחרונה רחוקה מהצוק ארבעת אלפים אמה.	לפי שהוא מעונה וחלש. <br>לפי שירא לעמוד יחידי במדבר משתחשך.	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדיעות בברייתא לגבי המרחק לצוק ומספר הסוכות.	לר' מאיר עשר סוכות ושנים עשר מיל.<br>לר' יהודה תשע סוכות ועשרה מילין. (וליוו אותו עד הצוק ממש)<br>לר' יוסי חמש סוכות ועשרה מילין, והיו המלוין עושים עירוב תחומין בין סוכה לסוכה.	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי יוסי סח לי אלעזר בני, אם על ידי עירוב יכולני לעשות אפילו שתי סוכות ועשרה מילין.<br>כיצד.	שבני ירושלים ילוו אותו שני מילין ובני הסוכה הראשונה יבואו לקראתו מהסוכה שני מילין, הרי ארבע מילין עד הסוכה הראשונה.<br>והסוכה השניה עוד ארבע מילין, ובכל סוכה חלקם מערבין לצד זה וחלקם מערבין לצד זה.<br>	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים.&nbsp;	תנא מעולם לא הוצרך אדם לכך, אלא שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו [להיות רעב] למי שאין לו פת בסלו.	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע היה חולק לשון של זהורית חציו בסלע וחציו בין קרניו, ולא קשר כולו או בסלע או בין קרניו.	אם יקשור כולו בסלע, שמא ילבין מיד לאחר הקשירה, ומשמחת ליבון החטאים לא יקיים דחיפה, שהיא מצוה שנאמר 'ארץ גזירה'.&nbsp;<div>וכן אם יקשור כולו בשעיר, שמא יכוף השעיר את ראשו ולא יראה אם הלבין הלשון.<br></div><div>לכן קושר באחרונה חציו בשעיר שאז יהיה עסוק בו וידחוף אותו, והיא לא תלבין לחצאין עד שיקשור את כולה.<br></div>	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה היו קושרים לשון של זהורית בתחילה, ומה התקינו ולמה.	"ת""ר בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ, הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין ומתביישין.<div>התקינו שיהיו קושרין על פתח אולם מבפנים. ועדיין היו מציצין ורואין, הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין.</div><div>התקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו. <br>אמר ר' נחום בר פפא משום רבי אלעזר הקפר, בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבפנים, וכיון שהגיע שעיר למדבר היה מלבין וידעו שנעשית מצותו, שנאמר 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'.</div>"	יומא פרק שישי סז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושה הכהן הגדול לאחר שמסר את השעיר למשלח.	בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן, נתנן במגיס על מנת להקטירן על גבי המזבח [כמו שנאמר 'ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה'], קלען במקלעות להוציאן לבית השריפה.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו מגס.	קערה של כלי שרת.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הפירוש קלען במקלעות.	אמר ר' יוחנן כמין קליעה. ארבעה בני אדם נושאין שני מוטות, שנים לפנים שנים לאחור, ומהלכים מוט אצל מוט והפר והשעיר נתונים עליהן מורכבין זה על זה, וכופפן זה תחת זה כמין קליעה. ושלימין הן אלא שנקרע כריסן להוציא אימוריהן, כדתניא בגמרא שמוציאן שלמים.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'והשורף אותם יכבס בגדיו'. השורפים את הפר מאימתי מטמאים בגדים. 2	"לת""ק משיצאו חוץ לחומת העזרה.<br>לר""ש משיצית האור ברובן."	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	והקטירן סלקא דעתך.<br>מה הקושיא.	"וכי עכשיו הוא מקטירן, והלא עודנו לבוש בגדי לבן, ועדיין עליו לקרות הפרשה בבגדים הללו, ואח""כ יטבול וילבש בגדי זהב לאילו ואיל העם, ויטבול שניה להוציא כף ומחתה, ויטבול שלישית למוספין ואמורי חטאת הללו, ותמיד של בין הערבים."	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה בגדים קורא בתורה.	בבגדי לבן שלבש בעבודת פנים, לפני שמחליף לבגדי זהב. או בבגד שלו.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שרפו את הפר והאיל כשהם שלמים.	לא. נתחו אותם לנתחים, אבל לא הפשיטו אותם.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מנין לומדים שמנתחים<font color=""#0f5bff"">&nbsp;ולא מפשיטים</font> את הפר והשעיר של יוה""כ כששורפים אותם."	"לומדים גז""ש מפר כהן משיח, ופר כהן משיח מקרבן עולה.&nbsp;מה להלן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט, אף כאן על ידי ניתוח ולא על ידי הפשט."	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שעיר המשתלח נהג גם בנוב וגבעון שילה ובית עולמים, ומנין.	תניא 'המדברה' 'המדברה' 'במדבר' [שלש מקראות בענין], לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים.	יומא פרק שישי סז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היוצא חוץ לתחום אפילו ברשות, כמה יכול ללכת משם.&nbsp;	אין לו אלא אלפים אמה ממקום שיצא לשם.	יומא פרק שישי סז א		
